מהי השתלת עצם בחניכיים ומתי היא נדרשת?
השתלת עצם היא פרוצדורה כירורגית שבונה מחדש או מגדילה את נפח העצם בלסת, והיא נדרשת כשבעקבות ספיגת עצם או אובדן עצם אין די עצם כדי להחזיק שתל דנטלי. הפרוצדורה מותאמת לכל מטופל, לפי המבנה האנטומי, כמות העצם החסרה ומיקומה.
הפרוצדורה כוללת הוספת חומר עצם אל האזור החסר; החומר מתמזג עם העצם הקיימת ויוצר בסיס יציב להשתלות שיניים עתידיות.
חומרי העצם יכולים להיות מסוגים שונים: עצם עצמית (אוטוגנית) הנלקחת מאזור אחר בגוף המטופל, תחליפי עצם סינתטיים, או חומרים ביולוגיים ממקור אנושי או חייתי שעברו עיבוד מיוחד.
בייעוץ אצל רופא שיניים בירושלים מתבצעת הערכה, הכוללת לפי הצורך הדמיה תלת-ממדית (CBCT) במרפאה. ד"ר חיים עזריאל מלווה את המטופלים מהאבחון והתכנון ועד ההחלמה והשיקום.
לפי ההתוויה משלבים PRF (Platelet Rich Fibrin), תרכיז פיברין עשיר בטסיות דם המופק במרפאה מדמו של המטופל עצמו ומכיל גורמי גדילה. מחקרים מצאו שהוספתו לגרפט עשויה להגדיל מעט את היווצרות העצם החדשה, אך השפעתו על הצלחת השתל לא הוכחה (Xie S et al., Clinical Oral Investigations, 2025). כשהעצם חסרה יש לעיתים חלופות להשתלת עצם: שתלים קצרים, שתלים זיגומטיים או שתלים בזאליים (ראו בשאלות הנפוצות).
ההליך נעשה במרפאה תחת הרדמה מקומית, ובמקרים מורכבים יותר ניתן לשלב סדציה פומית קלה להפחתת חרדה וחוסר נוחות. הניתוחים מבוצעים במרפאה בשיתוף ד"ר איב וינברג, מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסת בבית החולים ברזילי. לאחר הפרוצדורה, נדרשת תקופת החלמה של מספר חודשים כדי לאפשר לחומר העצם להתמזג ולהתאחות עם העצם הקיימת, טרם ביצוע השתלים הדנטליים.
מהם הגורמים לחוסר עצם בפה וכיצד מאבחנים אותו?
חוסר עצם בלסת יכול לנבוע ממגוון גורמים, כאשר המרכזי שבהם הוא אובדן שיניים ללא טיפול שיקומי מיידי.
כאשר שן נעקרת או נושרת, מתחיל תהליך טבעי של ספיגת עצם באזור: לפי סקירה שיטתית, בתוך חצי שנה רוחב רכס העצם קטן בכ-29% עד 63% וגובהו בכ-11% עד 22%, ורוב השינוי מתרחש בחודשים הראשונים (Tan WL et al., Clinical Oral Implants Research, 2012).
29-63%
מרוחב רכס העצם, בתוך חצי שנה מהעקירה
גורמים נוספים כוללים מחלות חניכיים מתקדמות (פריודונטיטיס), זיהומים דנטליים ממושכים, טראומה, גידולים, מחלות מטבוליות המשפיעות על צפיפות העצם, ואף שימוש בתותבות נשלפות לאורך זמן, היוצרות לחץ קבוע על רכס העצם ומאיצות את תהליך הספיגה.
לאבחון מדויק של חוסר עצם משתמשים בשילוב של שיטות קליניות והדמייתיות מתקדמות. בבדיקה הקלינית נבחנים מצב החניכיים, רוחב הרכס האלבאולרי ומידת יציבותו, ומבוצעות מדידות של עובי הרכס. בנוסף, בדיקות הדמיה כגון סריקת CBCT תלת-ממדית במכשיר Planmeca ProMax 3D שבמרפאה מאפשרות למפות במדויק את נפח העצם, צפיפותה, ואת המבנים האנטומיים החשובים באזור, כמו הסינוס המקסילרי או תעלת העצב הדנטלי-אלבאולרי. שילוב של אבחון קליני ורדיולוגי מאפשר תכנון מדויק של פרוצדורת השתלת העצם והתאמתה לצרכים הספציפיים של כל מטופל.
האבחון כולל גם את היסטוריית המחלות והתרופות של המטופל, הרגלים כמו עישון, וגורמים מערכתיים שעלולים להשפיע על ריפוי העצם. בנוסף, נבחנים מצב השיניים הסמוכות ואת תפקוד מערכת הלעיסה בכללותה, על מנת ליצור תכנית טיפול אופטימלית ומותאמת אישית לכל מקרה.
למי מתאימה השתלת עצם בפה?
השתלת עצם נבחנת אצל מטופלים שזקוקים לשתלים וחסרה להם עצם, בעיקר:
- שיניים שאבדו לפני זמן רב, ללא שיקום
- מחלת חניכיים מתקדמת שגרמה לנסיגת עצם
- טראומה או ניתוח באזור הלסת
משנה זהירות והערכה מעמיקה נדרשות בסוכרת לא מאוזנת, במחלות אוטואימוניות, בהקרנות לאזור הראש והצוואר, ובטיפול בתרופות כמו ביספוספונטים (לאוסטאופורוזיס), בשל סיכון לנמק של עצם הלסת הקשור לתרופות (Ruggiero SL et al., Journal of Oral and Maxillofacial Surgery, 2022). האבחון קובע אם נדרשת השתלת עצם, ובאיזו שיטה.
מהם המקורות האפשריים של עצם לשתל?
בטיפולי השתלת עצם בחניכיים, בתחום כירורגיית הפה והלסת, משתמשים במגוון מקורות עצם המותאמים למצבו הקליני של כל מטופל. הבחירה של חומר השתלת העצם מהווה מרכיב חשוב בהצלחת התהליך ומשפיעה ישירות על קליטת השתל והשיקום העתידי. אנו מבחינים בין ארבעה סוגים עיקריים של חומרי השתלת עצם: אוטוגני (עצם ממקור עצמי של המטופל), אלוגני (עצם ממקור אנושי אחר), קסנוגני (עצם ממקור חיה) וסינתטי.
| חומר השתלת עצם | מקור |
|---|---|
| אוטוגני | עצם ממקור עצמי של המטופל |
| אלוגני | עצם ממקור אנושי אחר |
| קסנוגני | עצם ממקור חיה |
| סינתטי | תחליפי עצם סינתטיים |
העצם האוטוגנית נחשבת ל"תקן הזהב" בתחום השתלות העצם, משום שהיא מספקת גם תאים חיים ופקטורי צמיחה וגם מטריצת עצם מובנית.
במקרים רבים משתמשים בשילוב של מספר סוגי חומרים. למשל, שילוב של עצם אוטוגנית עם חומר קסנוגני נועד לשלב את פוטנציאל הריפוי של העצם העצמית עם מבנה יציב לאורך זמן של החומר הקסנוגני. לפי סקירה שיטתית של Cochrane, לא ברור איזו טכניקה או איזה חומר יעילים יותר מהאחרים (Esposito M et al., European Journal of Oral Implantology, 2009). בכל מקרה, ההחלטה על סוג החומר נעשית לאחר בדיקה יסודית ושיקול של כלל הגורמים הרלוונטיים למצבו של המטופל.
השיטות להשתלת עצם בלסת
קיימות כמה שיטות להשתלת עצם בלסת, והבחירה בשיטה המתאימה נעשית בהתאם למיקום האנטומי, כמות העצם הנדרשת, ומצבו הכללי של המטופל.
טכניקת הרמת סינוס (Sinus Lift) היא שיטה מבוססת להשתלת עצם בלסת העליונה האחורית, ומאפשרת יצירת תשתית עצם באזורים שסבלו מספיגת עצם משמעותית. בשיטה זו מרימים בעדינות את ממברנת הסינוס ומחדירים חומר השתלת עצם לחלל שנוצר, מה שמאפשר השתלת שתלים בהמשך.
שיטה נוספת היא הרחבת רכס (Ridge Expansion) המשמשת במקרים בהם רוחב העצם אינו מספיק. באמצעות מכשירים ייעודיים מפצלים את רכס העצם הקיים ויוצרים מרווח אליו מוחדר חומר השתלה, מה שמאפשר הרחבת הרכס ללא צורך בהשתלת עצם מאסיבית. שיטה זו פולשנית פחות יחסית לבניית עצם בבלוקים.
במקרים של אובדן עצם, אופקי או אנכי, ניתן להשתמש בטכניקת רגנרציה מודרכת של עצם (GBR – Guided Bone Regeneration): ממקמים ממברנות ייעודיות המונעות חדירת רקמות רכות לאזור ההשתלה ומאפשרות יצירת עצם חדשה. לעיתים משלבים גם PRF (Platelet Rich Fibrin), תרכיז המופק מדמו של המטופל עצמו ומכיל גורמי גדילה, שמטרתו לתמוך בריפוי.
בנוסף, במקרים מאתגרים במיוחד, ניתן לשקול הגדלת עצם בשיטת האונליי (Onlay Bone Graft), בה מקובעים בלוקים של עצם לרכס הלסת באמצעות ברגים זעירים. לאחר תקופת החלמה של כמה חודשים מוחדרים השתלים, ובהמשך, אם השתלים כוסו בחניכיים, מתבצעת חשיפת שתלים לפני השיקום. לפי סקירה שיטתית של Cochrane, סיבוכים בבניית עצם, במיוחד אנכית, הם שכיחים, ובלסת התחתונה האחורית שספגה עצם שתלים קצרים נראים חלופה טובה יותר לבניית עצם אנכית (Esposito M et al., European Journal of Oral Implantology, 2009).
השתלת עצם ביום העקירה (שימור מכתשית)
אפשר גם למלא את מקום העקירה בחומר עצם מיד אחרי עקירת השן, כדי לצמצם את ספיגת העצם לקראת שתל בהמשך. לפי סקירת Cochrane, שימור מכתשית עשוי לצמצם את הירידה ברוחב ובגובה רכס העצם בחצי השנה שאחרי העקירה, אך הוודאות של הראיות נמוכה מאוד; לא נמצא הבדל בצורך בהשתלת עצם נוספת לפני השתל, בכישלון שתלים או בין חומרי ההשתלה השונים (Atieh MA et al., Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021).
בדיקה, תכנית טיפול והצעת מחיר
מפורטת ומותאמת אישית
בפגישת הייעוץ ד"ר חיים עזריאל בודק את מצב השיניים, מסביר את כל האפשרויות ומציג הצעת מחיר שקופה, ללא התחייבות. המרפאה ברחוב התנופה 12, ירושלים.
תהליך ניתוח להשתלת עצם בחניכיים
הרדמה מקומית
הניתוח מתחיל בהרדמה מקומית של האזור המטופל. במקרים מורכבים, או למטופלים שחוששים מהטיפול ושאמצעים אחרים אינם מספיקים להם, ניתן להוסיף סדציה פומית קלה (הרגעה בכדור, לפי מרשם). ההרדמה המקומית נועדה למנוע תחושת כאב במהלך הניתוח.
הכנת אתר ההשתלה
לאחר ההרדמה, מבוצע חתך עדין ברקמת החניכיים ליצירת מתלה המאפשר גישה לעצם. בשלב הבא, בהתאם לתכנון המקדים המבוסס על הדמיות תלת-ממדיות, מוכן אתר ההשתלה. הכנה זו עשויה לכלול עיבוד העצם, הסרת רקמה גרנולציונית או מוקדי דלקת, ויישור משטחים לא אחידים. רק לאחר הכנה קפדנית זו, ממוקם חומר השתלת העצם באזור המיועד.
ממברנות ותפרים
בהתאם לטכניקה הספציפית ולמצב הקליני, ייתכן שייעשה שימוש בממברנות ייעודיות לכיסוי חומר ההשתלה, המסייעות בשמירה על חומר ההשתלה במקומו ומונעות חדירת רקמה רכה לאזור. במקרים מסוימים משתמשים גם ברשתות טיטניום או פינים מיוחדים לייצוב החומר. לבסוף, המתלה נסגר בתפרים.
משך הניתוח משתנה בהתאם למורכבות המקרה, וינוע בין 30 דקות לשעתיים. לאחר הניתוח, ניתנות למטופל הנחיות מפורטות להתנהלות בתקופת ההחלמה; תרופות, כגון משככי כאבים, ואנטיביוטיקה כשהרופא מחליט שיש בה צורך, ניתנות במרשם בלבד. מתבצע מעקב שוטף אחר תהליך ההחלמה באמצעות סדרת פגישות מתוכננות מראש.
מה צריך לעשות לפני ואחרי ניתוח השתלת עצם בפה?
1. לפני הניתוח
לפני הניתוח מתבצעת הערכה כוללנית של מצב המטופל הכוללת בדיקה קלינית מקיפה, צילומי רנטגן והדמיות תלת-ממדיות, המאפשרים תכנון מדויק של הליך ההשתלה ובחירת סוג החומר המתאים ביותר. חשוב שהמטופל יידע את הצוות הרפואי על כל מצב רפואי קיים, תרופות שהוא נוטל באופן קבוע ורגישויות או אלרגיות ידועות.
במידה והמטופל מעשן, מומלץ מאוד להפסיק לעשן לפני הניתוח ובמהלך תקופת ההחלמה, לפי הנחיית הרופא, שכן העישון פוגע בתהליכי הריפוי והתחדשות העצם. אין להפסיק או לשנות תרופות קבועות, ובמיוחד תרופות נוגדות קרישה, ללא תיאום עם הרופא המטפל. במקרים של טיפול תחת סדציה פומית קלה, יש לפעול לפי הנחיות הצום שיימסרו מראש, להגיע עם מלווה ולא לנהוג לאחר הטיפול.
2. לאחר הניתוח
לאחר הניתוח, יש להקפיד על מנוחה של 24-48 שעות ולהימנע ממאמץ פיזי משמעותי במשך כשבוע. חשוב ליטול את התרופות שנרשמו בדיוק לפי הנחיות הרופא, גם אם הכאבים פוחתים. להפחתת נפיחות, מומלץ להניח קרח (עטוף) על הלחי החיצונית באזור הניתוח, 10–20 דקות בכל פעם, בשעות הראשונות לאחר הניתוח.
בימים הראשונים לאחר הניתוח, יש להקפיד על תזונה רכה וקרה, להימנע מאכילת מזונים חמים, חריפים או קשים, ולא לשטוף את הפה בצורה אגרסיבית. שטיפות פה עדינות, למשל בתמיסה אנטיספטית, מתחילים רק לפי הנחיית רופא השיניים ובמועד שהוא קובע. חשוב להימנע ממגע ישיר באזור הניתוח, לרבות מגע עם הלשון או עם מברשת שיניים, עד להנחיה אחרת. ביקורות המעקב חיוניות להערכת קצב ההחלמה ולזיהוי מוקדם של סיבוכים אפשריים. אל תהססו ליצור קשר עם המרפאה בכל שאלה או חשש.
החלמה לאחר השתלת עצם בחניכיים
01
בימים הראשונים
בימים הראשונים לאחר הניתוח, צפויות נפיחות מסוימת ואי-נוחות באזור הניתוח, כחלק מתהליך הריפוי.
02
בשבוע הראשון
בשבוע הראשון ממשיכים בהנחיות שלאחר הניתוח. תזונה מאוזנת העשירה בחלבונים, ויטמינים ומינרלים חיונית לבניית העצם ולחיזוק מערכת החיסון.
03
לאחר כשבועיים
לאחר כשבועיים, הנפיחות והכאבים אמורים להצטמצם משמעותית. בשלב זה, רקמת החיבור מתחילה לחדור לתוך חומר ההשתלה ותהליך הווסקולריזציה (יצירת כלי דם חדשים) מתחיל, מה שמאפשר אספקת דם ותזונה נאותה לעצם המתפתחת.
ההחלמה המלאה והתמזגות העצם החדשה עם העצם הקיימת נמשכות כמה חודשים, תלוי בסוג חומר ההשתלה וגודל האזור המטופל. בתקופה זו מתרחש תהליך הארגון מחדש של העצם (remodeling), במהלכו חומר ההשתלה מוחלף בהדרגה בעצם חדשה של המטופל, תהליך חיוני להשגת בסיס יציב ואיכותי להשתלת שיניים בעתיד. הביקורות התקופתיות במרפאה חיוניות למעקב אחר התקדמות ההחלמה ולוודא שאין סיבוכים.
תופעות לוואי של השתלת עצם
השתלת עצם בחניכיים, כמו כל ניתוח, עלולה להיות מלווה במספר תופעות לוואי שחשוב להכיר ולדעת כיצד להתמודד איתן. תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות נפיחות, כאב ואי-נוחות באזור הניתוח בימים הראשונים לאחר הפרוצדורה. בנוסף, יתכנו חבלות (שטפי דם) באזור הלחי והצוואר שיופיעו לאחר יום-יומיים ויחלפו בהדרגה תוך כשבוע. אלו הן תופעות נורמליות ולרוב אינן מעידות על סיבוך.
לעיתים רחוקות יותר עלולים להתפתח סיבוכים הדורשים התייחסות מקצועית מיידית. זיהום באזור ההשתלה מהווה סיבוך משמעותי שעלול לפגוע בהצלחת הפרוצדורה, ומתבטא בכאב חזק שאינו מגיב למשככי כאבים, נפיחות מתגברת, חום גבוה, או הפרשה מוגלתית מאזור הניתוח. במקרים נדירים, עלולה להתרחש דחייה של חומר ההשתלה, המתבטאת בדלקת מתמשכת או בפליטת חלקיקים של חומר ההשתלה דרך החניכיים. ביקורות המעקב, ובמידת הצורך טיפולי חניכיים, חיוניים לזיהוי מוקדם של סיבוכים אלו ולטיפול בהם. חום, נפיחות שמתפשטת לעין או לצוואר, או קושי בבליעה או בנשימה מחייבים פנייה מיידית לחדר מיון.
פגיעה בעצבים באזור הניתוח היא סיבוך נדיר יותר, אך עלולה להוביל לחוסר תחושה או לתחושת עקצוץ בשפה, בסנטר או בלשון. ברוב המקרים, הפגיעה העצבית היא זמנית וחולפת לאחר מספר שבועות או חודשים, אולם במקרים נדירים יותר, הפגיעה עלולה להיות קבועה ולהשפיע על איכות החיים של המטופל. במהלך תכנון הניתוח מבוצעות הדמיות על מנת למפות את מהלך העצבים באזור ולמזער את הסיכון לפגיעה בהם.
בפגישת הייעוץ נבדקים העצם והחניכיים, ונמסרות תכנית טיפול והצעת מחיר כתובה.
השתלת עצם בחניכיים: שאלות נפוצות
השתלת עצם מתבצעת בהרדמה מקומית, ולכן במהלך הניתוח לא אמור להיות כאב; למטופלים חרדתיים אפשר להוסיף סדציה פומית קלה, במרשם. בימים הראשונים שאחרי הניתוח שכיחים כאב, נפיחות ואי-נוחות, שפוחתים בהדרגה. את משכך הכאבים ואת המינון קובעים עם רופא השיניים או הרוקח.
לעיתים כן: כשיש מספיק עצם כדי לייצב את השתל, אפשר להחדיר אותו באותו ניתוח ולהוסיף עצם סביבו. כשחוסר העצם גדול, למשל בבניית עצם בבלוקים, ממתינים כמה חודשים עד שהעצם החדשה מתמזגת, ורק אז מחדירים את השתלים. ההחלטה מתקבלת לפי הבדיקה וסריקת ה-CBCT.
במקרים מסוימים אפשר להימנע מהשתלת עצם. שתלים קצרים הם חלופה מבוססת כשגובה העצם מוגבל: לפי סקירת Cochrane, בלסת התחתונה האחורית שספגה עצם הם נראים חלופה טובה לבניית עצם. באובדן עצם נרחב נשקלים גם שתלים זיגומטיים, המעוגנים בעצם הלחי, או שתלים בזאליים. הבחירה נעשית לפי הבדיקה וההדמיה.
מקורות ומחקרים
- Tan WL et al., Clinical Oral Implants Research, 2012 – קישור למחקר
- Esposito M et al., European Journal of Oral Implantology (Cochrane systematic review), 2009 – קישור למחקר
- Xie S et al., Clinical Oral Investigations, 2025 – קישור למחקר
- Ruggiero SL et al. (AAOMS), Journal of Oral and Maxillofacial Surgery, 2022 – קישור למחקר
- Atieh MA et al., Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021 – קישור למחקר
