מתי צריך סתימה בשן?
סתימה בשן נדרשת כאשר עששת יצרה חלל בשן, כאשר חלק קטן מהשן נשבר, או כאשר סתימה ישנה נפגמה. תהליך הטיפול מתחיל באבחון, ולפי הצורך בצילומי רנטגן, כדי לזהות את מידת הפגיעה בשן ולקבוע את סוג הסתימה המתאים.
בטיפול בחורים בשיניים מקפידים לשמר את מירב החומר הבריא של השן, תוך הסרה מדויקת של החלקים הנגועים בעששת. במקרים של עששת עמוקה המתקרבת למוך השן, ניתן לעיתים להגן על המוך (כיפוי מוך) ולמנוע את הצורך בטיפול שורש.
סתימת קומפוזיט (סתימה לבנה)
סתימות קומפוזיט (Composite Resin), המוכרות גם כסתימות לבנות או אסתטיות, מיוצרות מחומר מרוכב המשלב שרף וחלקיקי זכוכית זעירים, בגוון המותאם לצבע השן הטבעית, כך שלאחר הטיפול הסתימה כמעט אינה נראית. הקומפוזיט המודרני משלב אסתטיקה טובה עם חוזק ועמידות, והוא חומר הסתימה המועדף במרפאתנו ברוב המקרים הקליניים.
הקומפוזיט נדבק לשן באופן כימי, ולכן אפשר להסיר פחות מרקמת השן הבריאה בהכנת החלל. ההדבקה גם תומכת במבנה השן, ואילו סתימות אמלגם גדולות עלולות להיות קשורות לסדקים ושברים בשן לאורך זמן.
בשן רקובה, במיוחד בשיניים הקדמיות הנראות בעת חיוך, מעדיפים בדרך כלל סתימה לבנה. ההחלטה הסופית תלויה בגודל הפגיעה, במיקום השן בפה ובהעדפת המטופל.
תהליך יישום סתימת הקומפוזיט מורכב יותר מאשר סתימת אמלגם ומצריך מיומנות טכנית ובידוד קפדני של השן מרוק.
01
הסרת העששת
הטיפול מתחיל בהסרה מדויקת של העששת וניקוי חלל השן.
02
שכבות הקומפוזיט
לאחר מכן מבוצע תהליך של צריבת חומצה, יישום חומר מקשר והנחת שכבות הקומפוזיט בצורה הדרגתית. כל שכבה מוקשחת באמצעות אור כחול מיוחד.
03
עיצוב וליטוש
בסיום הטיפול מבוצע עיצוב וליטוש של הסתימה להתאמה למבנה השן הטבעי ולשחזור האנטומיה המקורית.
שיעור הכישלון של סתימות קומפוזיט בשיניים אחוריות הוא כ-1% עד 3% בשנה, והוא תלוי בעיקר בסיכון האישי לעששת ובגודל הסתימה (Demarco FF et al., Braz Oral Res, 2017). עששת חוזרת בשולי הסתימה (עששת משנית) היא אחת הסיבות העיקריות לכישלון סתימות, ולכן היגיינת פה טובה וביקורות סדירות חשובות גם אחרי הטיפול.
סתימת אמלגם (Amalgam)
סתימת אמלגם היא שיטת טיפול ותיקה, שנמצאת בשימוש ברפואת שיניים יותר מ-150 שנה. האמלגם הוא תערובת של מתכות, הכוללת כסף, נחושת, בדיל וכספית, היוצרת חומר חזק ועמיד. כיום השימוש בו מצטמצם (ראו בהמשך: האם סתימות אמלגם בטוחות).
היתרון העיקרי של סתימות אמלגם הוא עמידותן לאורך זמן ועלותן הנמוכה יחסית. לפי סקירת Cochrane משנת 2021, סתימות קומפוזיט נכשלות בערך פי שניים יותר מסתימות אמלגם (ראיות בוודאות נמוכה), ללא הבדל בטיחותי משמעותי שהוכח (Worthington HV et al., Cochrane, 2021).
1-3%
שיעור הכישלון השנתי של סתימות קומפוזיט בשיניים אחוריות (Demarco FF et al., 2017)
מה ההבדלים בין סתימה לבנה לבין סתימה אפורה, ואיך בוחרים?
שני הסוגים מספקים שחזור שיניים טוב: אמלגם עמיד בלחץ לעיסה גבוה, למשל בשיניים אחוריות שאינן נראות אצל מבוגרים שאינם בקבוצת סיכון או אצל מטופלים עם ברוקסיזם, וסתימה לבנה עדיפה בשיניים קדמיות ונראות או כשרוצים להימנע מחומרים מתכתיים.
| קריטריון | סתימה לבנה (קומפוזיט) | סתימה אפורה (אמלגם) |
|---|---|---|
| חומר | שרף וחלקיקי זכוכית או קוורץ | כסף, בדיל, נחושת וכספית |
| מראה | התאמת צבע מדויקת לשן הטבעית | צבע כסוף-אפור בולט בפה |
| הדבקה לשן | באופן כימי | חלל מכני עם עיגונים ספציפיים |
| רקמת שן בריאה | שימור יותר מרקמת השן הבריאה | הסרה של יותר מרקמת השן הבריאה |
| עמידות | שיעור כישלון גבוה בערך פי שניים (Cochrane) | עמידות גבוהה יותר לאורך זמן |
| מגבלות שימוש | אין מגבלה מיוחדת | מכיל כספית; מוגבל אצל ילדים, נשים בהריון ומניקות |
| מחיר | גבוה יותר | נמוך יותר |
האם סתימות אמלגם בטוחות?
סתימות אמלגם מכילות כספית. מאז 2020 ממליץ ה-FDA להימנע מהן ככל האפשר אצל קבוצות בסיכון (נשים בהריון או מניקות, ילדים מתחת לגיל 6, אנשים עם מחלה נוירולוגית, ליקוי בתפקוד הכליות או רגישות לכספית). האיחוד האירופי אסר את השימוש בהן מ-2025, למעט מקרים חריגים, ובישראל הגביל משרד הבריאות את השימוש באמלגם אצל ילדים ואצל נשים בהריון ומניקות. אין צורך להחליף סתימת אמלגם תקינה, אלא אם יש לכך סיבה רפואית.
במקרים של שיניים רקובות לילדים, במיוחד בשיני חלב, נבחרים חומרי סתימה ללא כספית, בהתאם להגבלות על השימוש באמלגם אצל ילדים. ההחלטה על סוג השחזור מתקבלת בהתייעצות עם ההורים, תוך התחשבות בשיקולים רפואיים.
בדיקה, תכנית טיפול והצעת מחיר
מפורטת ומותאמת אישית
בפגישת הייעוץ ד"ר חיים עזריאל בודק את מצב השיניים, מסביר את כל האפשרויות ומציג הצעת מחיר שקופה, ללא התחייבות. המרפאה ברחוב התנופה 12, ירושלים.
האם כדאי להחליף סתימה אפורה בסתימה לבנה?
אין צורך להחליף סתימת אמלגם תקינה, אלא אם יש לכך סיבה רפואית: כך ממליץ גם ה-FDA, שכן הסרת הסתימה כרוכה באובדן רקמת שן בריאה.
עם זאת, בסתימות אמלגם ישנות עלולים להתפתח סדקים ודליפה שולית, מה שמגביר את הסיכון לעששת משנית.
אפשר לשקול החלפה כאשר הסתימה פגומה, כאשר היא ממוקמת באזור נראה לעין, או כאשר קיימת רגישות לאחד ממרכיבי האמלגם.
רגישות בשן או סדקים בסתימה הקיימת הם סימן שכדאי לבחון את אפשרות ההחלפה.
אחרי הסתימה
בימים הראשונים אחרי הסתימה השן עשויה להיות רגישה לקור או ללחץ, ורגישות זו חולפת בדרך כלל מעצמה (ראו רגישות בשיניים). רגישות שאינה חולפת, כאב בנשיכה או כאב מתגבר מחייבים בדיקה אצל רופא השיניים; בכאבי שיניים פתאומיים או בסתימה שבורה כדאי לפנות לרופא שיניים חירום.
סתימה בשן מחיר: ממה מורכבת העלות?
מחיר סתימה בשן תלוי בכמה גורמים, ובראשם סוג החומר: סתימת אמלגם זולה בדרך כלל מסתימה לבנה, משום שסתימת קומפוזיט דורשת יותר זמן כיסא, עבודה בשכבות וחומרים נוספים (צריבה, חומר מקשר ושכבות קומפוזיט).
גודל ומיקום הנגע
סתימות גדולות יותר, סתימות במספר משטחים של אותה שן, או סתימות בשיניים אחוריות שקשה יותר לגשת אליהן, מצריכות עבודה ממושכת ומדויקת יותר, ולכן עלותן גבוהה יותר.
סוג החומר
חומרי קומפוזיט שונים נבדלים במחירם ובתכונותיהם, וגם הזמן הנדרש לטיפול משפיע על העלות.
טיפולים נוספים
לעיתים נדרש טיפול נוסף לפני הסתימה או במקומה, כגון טיפול שורש או כתר אונליי / אינליי, והוא משפיע על העלות הכוללת.
בבדיקה במרפאת השיניים בירושלים מוערך מצב העששת, בבדיקה קלינית ובצילומי רנטגן לפי הצורך, ונבחר סוג הסתימה המתאים, בגישה שמרנית המעדיפה שימור מרבי של רקמת השן הבריאה. המחירים משתנים בין מרפאות; במרפאה מוצגות למטופל האפשרויות והעלויות הצפויות בהצעת מחיר כתובה, לאחר הבדיקה ולפני תחילת הטיפול.
סתימה בשן: שאלות נפוצות
כשסתימה נפלה או נשברה, יש לפנות לרופא השיניים בהקדם, גם אם אין כאב, משום שהשן החשופה פגיעה יותר לעששת ולשבר. עד הביקור מצחצחים את האזור בעדינות ונמנעים מלעיסת מזון קשה בצד הזה. כאב חזק, נפיחות או חום מחייבים פנייה מהירה יותר.
אורך החיים של סתימה בשן תלוי בעיקר בסיכון האישי לעששת ובגודל הסתימה. שיעור הכישלון של סתימות קומפוזיט בשיניים אחוריות הוא כ-1% עד 3% בשנה, ולפי סקירת Cochrane סתימות קומפוזיט נכשלות בערך פי שניים יותר מסתימות אמלגם (ראיות בוודאות נמוכה). היגיינת פה טובה וביקורות סדירות מאריכות את חיי הסתימה.
הכנת השן לסתימה מתבצעת לפי הצורך בהרדמה מקומית, ולכן רוב המטופלים אינם חשים כאב במהלך הטיפול. אחרי שההרדמה חולפת, השן עשויה להיות רגישה לקור או ללחץ במשך כמה ימים. רגישות שאינה חולפת, כאב בנשיכה או כאב מתגבר מחייבים בדיקה אצל רופא השיניים.
סתימה לבנה (קומפוזיט) מוקשית כבר במרפאה באמצעות אור מיוחד, ולכן אפשר לאכול אחריה כרגיל. כל עוד הפה מורדם, מומלץ להימנע מאכילה ומשתייה חמה, כדי לא לנשוך את הלשון או הלחי ולא להיכוות. אחרי סתימת אמלגם, שמתקשה בהדרגה, פועלים לפי הנחיית רופא השיניים לגבי לעיסה בצד המטופל.
כן. טיפולי שיניים מונעים, אבחוניים ושיקומיים, כולל סתימות, נחשבים בטוחים לאורך כל ההריון, וגם הרדמה מקומית נחשבת בטוחה. לפי המלצות ה-FDA, בהריון נמנעים ככל האפשר מסתימות אמלגם. מומלץ לעדכן את רופא השיניים על ההריון.
מקורות ומחקרים
- U.S. Food and Drug Administration, Dental Amalgam Recommendations, 2020 – קישור למחקר
- European Union, Regulation (EU) 2024/1849 – קישור למחקר
- Schwartz D et al., Israel Journal of Health Policy Research, 2026 – קישור למחקר
- Worthington HV et al., Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021 – קישור למחקר
- Demarco FF et al., Brazilian Oral Research, 2017 – קישור למחקר
