מהי חריקת שיניים (ברוקסיזם) – למה זה קורה?
ברוקסיזם הוא מצב שבו אדם חורק בשיניו או לוחץ אותן זו על זו באופן לא רצוני.
תופעה זו יכולה להתרחש הן בשעות היום והן במהלך השינה. לפי סקירה שיטתית, כ-13% מהמבוגרים מדווחים על חריקת שיניים תכופה בשינה, ו-22%–31% על הידוק או חריקה בשעות הערות. השכיחות נראית גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מרמות גבוהות של מתח וחרדה. החריקה מתבטאת בדרך כלל בתנועות קצרות ועוצמתיות של הלסת, היוצרות לחץ משמעותי על השיניים, החניכיים ומפרקי הלסת.
הגורמים לברוקסיזם הם מגוונים ולעיתים קרובות משולבים. גורמים פסיכולוגיים כמו מתח, חרדה, דיכאון או תסכול נחשבים למשמעותיים ביותר. בנוסף, ישנם גורמים פיזיולוגיים כמו סטיות במנשך (מנח לא תקין של השיניים), הפרעות בשינה כמו דום נשימה בשינה, ואף תופעות לוואי של תרופות מסוימות. אצל חלק מהאנשים, החריקה עשויה להיות קשורה גם להרגלים כמו צריכת אלכוהול, קפאין או טבק וכן לשימוש בסמים מסוימים.
במהלך החריקה עלולים לפעול על השיניים כוחות חזקים וממושכים, מה שמסביר את הנזק המשמעותי שעלול להיגרם להן.
חריקת שיניים: אבחון וטיפול מותאם אישית
הטיפול בחריקת שיניים מתחיל באבחון: תשאול, בדיקה קלינית ולפי הצורך צילומי רנטגן. תכנית הטיפול נקבעת לפי חומרת החריקה, הנזק שכבר נגרם והגורמים האפשריים, ועשויה לכלול סד לילה, שינוי הרגלים והפחתת מתח, ובמקרים מורכבים שיקום דנטלי בכתרים, בציפויים או ביישור שיניים.
מי סובל מחריקת שיניים בלילה ומי בזמן ערות?
תופעת חריקת שיניים בלילה (ברוקסיזם לילי) נפוצה יותר משניתן לחשוב, ויש קבוצות בסיכון גבוה יותר. אנשים הסובלים מהפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה, נחירות או נדודי שינה נוטים יותר לחריקת שיניים לילית. בנוסף, אנשים עם נטייה גנטית משפחתית לברוקסיזם וכן אלו הסובלים מרמות גבוהות של מתח או חרדה לפני השינה מציגים שכיחות גבוהה יותר של התופעה.
חריקת שיניים בלילה (ברוקסיזם לילי)
האבחנה של ברוקסיזם לילי מאתגרת במיוחד מכיוון שהסובל עצמו לרוב אינו מודע לתופעה. לרוב, בני זוג או בני משפחה הם הראשונים לזהות את החריקה בשל הרעש האופייני. סימנים נפוצים אחרים כוללים התעוררות עם כאבי ראש או לסת, תחושת עייפות של שרירי הפנים בבוקר, שיניים רגישות וסימני שחיקה על משטחי השיניים. במקרים רבים, הטיפול בסד לשיניים המותאם אישית מהווה פתרון יעיל להגנה על השיניים מפני הנזק הנגרם בזמן החריקה.
הידוק וחריקה ביום (ברוקסיזם יומי)
לעומת זאת, חריקת שיניים בזמן ערות (ברוקסיזם יומי) מאופיינת בדרך כלל בהידוק הלסתות יותר מאשר בחריקה אקטיבית. תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב אנשים החווים מתח יומיומי גבוה, במיוחד במצבים הדורשים ריכוז רב כמו עבודה מול מחשב או נהיגה בפקקים. אנשים עם הפרעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון, וכן אלו הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נוטים יותר לברוקסיזם יומי. בניגוד לברוקסיזם לילי, הסובלים מברוקסיזם יומי לרוב מודעים להרגל, אך מתקשים לשלוט בו באופן מלא. טכניקות הרפיה, ביופידבק וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכולים לסייע בהפחתת התופעה במקרים אלו.
חריקת שיניים אצל ילדים
חריקת שיניים בשינה מדווחת גם אצל ילדים, והנתונים משתנים מאוד בין המחקרים: בין כ-6% לכ-50%. כדאי לספר עליה לרופא השיניים לילדים בביקורת, כדי שיבדוק סימני שחיקה ויחליט אם נדרש מעקב (ראו חריקת שיניים אצל ילדים). נחירות או הפסקות נשימה בשינה מצדיקות גם בדיקה אצל רופא הילדים.
אילו בעיות נגרמות בעקבות שחיקת שיניים?
שחיקת שיניים ואובדן אמייל
הנזק המיידי והבולט ביותר של שחיקת שיניים הוא אובדן האמייל, השכבה החיצונית הקשה המגנה על השיניים, מה שמוביל לרגישות מוגברת לטמפרטורות חמות וקרות, מתיקות וחומציות. שחיקה זו אינה הפיכה, שכן גוף האדם אינו מסוגל לייצר אמייל חדש. בשלבים מתקדמים, השחיקה עלולה לחשוף את שכבת הדנטין ואף להגיע עד למוך השן, מה שעלול לגרום לדלקות וכאבים עזים.
נזק למפרק הלסת, לשרירים ולחניכיים
מעבר לנזק לשיניים עצמן, שחיקת שיניים משפיעה גם על מערכת הלעיסה כולה. המתח והלחץ הכרוניים המופעלים על מפרקי הלסת (TMJ) עלולים להוביל להפרעות במפרק הלסת, המתבטאות בכאבי פנים, כאבי אוזניים, צלצולים באוזניים (טינטון), וקשיים בפתיחה וסגירה של הפה. דבר זה עלול להוביל לקשיים באכילה, דיבור ובמקרים קיצוניים אף לגרום לנעילת לסת. כמו כן, הלחץ הכרוני על שרירי הלעיסה מוביל לעייפות שרירית, כאבי ראש כרוניים ובמקרים מסוימים אף להפרעות שינה.
ברוקסיזם עלול לגרום גם לנסיגת חניכיים, דבר החושף את שורשי השיניים הרגישים ומגביר את הסיכון למחלות חניכיים. במקרים חמורים, השחיקה יכולה להוביל לשינויים במנשך ובמראה הפנים, כאשר השיניים השחוקות מקצרות את הפנים ומשנות את פרופיל הפנים.
התערבות מוקדמת היא המפתח למניעת נזקים בלתי הפיכים. במרפאתנו, אנו מזהים סימנים מוקדמים של שחיקה באמצעות בדיקות תקופתיות ומציעים פתרונות כמו התאמת סד לילה, המגן על השיניים מפני שחיקה. בנוסף, לפי הצורך, ניתן לשלב טכניקות להפחתת מתח וטיפולים שיקומיים כמו כתרים וציפויים להחזרת המבנה והפונקציה של השיניים השחוקות. השחזה סלקטיבית של משטחי הנשיכה היא פעולה בלתי הפיכה, ואין מספיק ראיות לכך שהיא מטפלת בברוקסיזם.
איך חריקת שיניים קשורה לכאבי ראש ולמיגרנות?
חריקת שיניים מפעילה לחץ על שרירי הלסת, הפנים והצוואר: שריר הרקה (Temporalis muscle), אחד משרירי הלעיסה העיקריים, מתחבר לאזור הרקות, וכשהוא בכיווץ חזק ומתמשך הכאב מתפשט לרקות ולראש. אצל חלק מהמטופלים מעורב גם העצב החמישי (Trigeminal nerve), המעביר מידע תחושתי מהפנים והלסת למוח, וגירוי יתר שלו עשוי להפעיל מנגנונים הקשורים להתקפי מיגרנה.
במקרים נבחרים, רופא השיניים עשוי לשקול סד לילה NTI-TSS, המכסה את השיניים הקדמיות בלבד ונועד לצמצם את הפעילות השרירית הלא רצונית (הסד רשום ב-FDA למניעת מיגרנות וכאבי ראש מסוג מתח, והסדים שהמרפאה מתאימה מיוצרים על ידי Glidewell בארצות הברית); השימוש בו מחייב מעקב קבוע אצל רופא השיניים, משום ששימוש ממושך ללא מעקב עלול לשנות את הנשיכה, וקיים סיכון נדיר לבליעה או לשאיפה של הסד.
מצבים נלווים לחריקת השיניים
חריקת שיניים מופיעה לעיתים קרובות יחד עם מצבים רפואיים נוספים: הפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) ותסמונת הרגליים חסרות המנוחה (Restless Legs Syndrome), הפרעות קשב וריכוז, חרדה ודיכאון, הפרעות במפרק הלסת (TMJ), ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) ומיגרנות כרוניות. לכן ההערכה מתייחסת לתמונה הכוללת ולא רק לשיניים, ובמידת הצורך משתפים רופאים ומטפלים מתחומים אחרים.
בדיקה, תכנית טיפול והצעת מחיר
מפורטת ומותאמת אישית
בפגישת הייעוץ ד"ר חיים עזריאל בודק את מצב השיניים, מסביר את כל האפשרויות ומציג הצעת מחיר שקופה, ללא התחייבות. המרפאה ברחוב התנופה 12, ירושלים.
כיצד מאבחנים חריקת שיניים (ברוקסיזם)?
האבחון של ברוקסיזם מתבסס בעיקר על בדיקה קלינית מעמיקה ועל תשאול מקיף של המטופל, ובמידת הצורך על בדיקות משלימות.
1. בדיקה קלינית
בביקור הראשוני במרפאתנו, אנו עורכים בדיקה מקיפה של חלל הפה, תוך התמקדות בסימנים האופייניים לברוקסיזם. אלה כוללים שחיקה של השיניים, במיוחד באזורי אכילה (משטחי הלעיסה), סדקים זעירים באמייל, הגדלה של שרירי הלעיסה, וסימני נשיכה בצדי הלשון או בחלק הפנימי של הלחיים. בדיקה פיזית של מפרק הלסת (TMJ) והאזנה לצלילים המופקים בעת תנועת הלסת מספקות לנו מידע נוסף חיוני.
2. שיחה מעמיקה עם המטופל
במקביל לבדיקה הקלינית, אנו מקיימים שיחה מעמיקה עם המטופל לאיסוף היסטוריה רפואית ודנטלית. שאלות שכיחות כוללות: האם בן/בת הזוג מדווחים על חריקות שיניים במהלך השינה? האם המטופל מתעורר עם כאבי לסת, ראש או אוזניים? האם קיימת תחושה של עייפות בלסת או קושי בפתיחת הפה בבוקר? תשובות לשאלות אלו מסייעות לנו לאבחן את הבעיה ואת חומרתה.
3. צילומי רנטגן לפי הצורך
צילומי רנטגן אינם מאבחנים ברוקסיזם, ומבוצעים רק כאשר המידע שיתקבל צפוי להשפיע על הטיפול, ובמינון הקרינה הנמוך ביותר האפשרי (עקרון ALARA): למשל כדי לבדוק סדקים, עששת או את מצב העצם התומכת בשיניים (צילום פנורמי או צילומים מקומיים). הדמיה תלת-ממדית של מפרקי הלסת נשקלת רק במקרים נבחרים, כשיש חשד לבעיה במפרק עצמו.
4. בדיקות משלימות
כשיש חשד להפרעת שינה, כמו דום נשימה בשינה, רופא השיניים עשוי להפנות לבדיקת שינה אצל רופא מתאים. בנוסף, קיימים מכשירי EMG (אלקטרומיוגרפיה) ניידים המודדים את פעילות שרירי הלעיסה במהלך השינה. כלים אלו, בצירוף שאלוני הערכה, מסייעים ליצור תמונה מקיפה של מצב המטופל ולהתאים תכנית טיפול אישית.
דרכי הטיפול בברוקסיזם
הטיפול בחריקת שיניים משלב התערבויות דנטליות, התנהגותיות ולעיתים רפואיות, בהתאם לחומרת המצב ולגורמים האפשריים. הקו הראשון הוא בדרך כלל סד לילה (אוקלוזלי) בהתאמה אישית, המגן על השיניים ומפחית את העומס על שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת. חשוב לדעת: סד לילה מגן על השיניים מפני שחיקה, אך אינו מרפא את הברוקסיזם עצמו.
- ניהול מתח: טכניקות הרפיה ותרגילי נשימה, ובמקרים הקשורים ללחץ וחרדה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
- ביופידבק ופיזיותרפיה: לפי סקירה של סקירות שיטתיות, הראו השפעה חיובית על מספר אירועי החריקה
- טיפול במצבים התורמים: למשל טיפול בדום נשימה בשינה, שעשוי להפחית את החריקה; מיגרנות כרוניות מופנות לבירור אצל הרופא המטפל
- שיקום שיניים שחוקות: שחזורים מזירקוניה או מחרסינה מחוזקת, המיוצרים במעבדת השיניים שבמרפאה, ובחלק מהמקרים שיקום מקיף של הסגר (אוקלוזיה)
טיפול בסד לילה
סד לילה (night guard) הוא אמצעי פשוט אך יעיל המשמש למניעת נזקי חריקת שיניים במהלך השינה. סדי לילה מיוצרים מחומרים עמידים כגון אקריל קשיח או חומרים גמישים המותאמים באופן מדויק לשיניים של המטופל, ומהווים חיץ פיזי המונע מגע ישיר בין השיניים העליונות לתחתונות. הסדים מסייעים בחלוקה מאוזנת של הלחצים הנוצרים בעת חריקה, מפחיתים את המתח השרירי באזור הלסתות ומצמצמים את שחיקת האמייל.
ישנם סוגים שונים של סדי לילה, כאשר הבחירה ביניהם תלויה בחומרת הברוקסיזם ובמאפיינים האנטומיים של המטופל. סדים קשיחים מומלצים למטופלים עם ברוקסיזם חמור, מאחר והם עמידים יותר לשחיקה ומספקים הגנה מקסימלית. לעומתם, סדים רכים עשויים להתאים למטופלים עם ברוקסיזם קל יותר. זמן ההסתגלות לסד משתנה ממטופל למטופל, כאשר רוב המטופלים מדווחים על תחושת נוחות לאחר מספר ימי שימוש.
אחזקה נכונה של הסד מהווה מרכיב חיוני בהצלחת הטיפול. יש לנקות את הסד מדי יום באמצעות מברשת שיניים רכה ומים פושרים, ולהימנע משימוש בחומרי ניקוי אגרסיביים העלולים לפגוע בחומר. בנוסף, יש לאחסן את הסד בקופסה ייעודית במקום יבש וקריר כאשר אינו בשימוש.
הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס) לשרירי הלעיסה
הזרקות בוטולינום טוקסין, המוכרות בשמן המסחרי בוטוקס, הן אפשרות טיפולית שנבדקה אצל סובלים מברוקסיזם. פעולת הבוטולינום טוקסין מתבססת על חסימת שחרור האצטילכולין בחיבור העצבי-שרירי, דבר המוביל להפחתת הפעילות והמתח בשרירי הלעיסה האחראים על חריקת השיניים. הזרקת בוטוקס לשרירי הלעיסה עשויה להפחית את עוצמת החריקה, אבל זהו טיפול סימפטומטי וזמני, שאינו מטפל בגורם לברוקסיזם, וברוקסיזם אינו נמנה עם ההתוויות המאושרות שלו ב-FDA.
ההזרקה מבוצעת על ידי רופא שהוכשר לכך, לשרירי המאסטר והטמפורליס, האחראים על תנועות הלעיסה. ההשפעה מורגשת לאחר מספר ימים והיא זמנית, ולכן נדרשות הזרקות חוזרות כדי לשמור עליה.
הזרקות בוטולינום אינן מתאימות לכל מטופל. נשים בהריון, מניקות, אנשים הסובלים ממחלות עצביות מסוימות או אלרגיה לחומר אינם מועמדים מתאימים לטיפול זה. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאב מקומי, שטפי דם, ובמקרים נדירים קשיים זמניים בלעיסה או בדיבור. לפי סקירה של סקירות שיטתיות, בוטולינום טוקסין הראה השפעה חיובית על הפחתת אירועי החריקה, אך עדיין חסרים מחקרים התומכים בשימוש בטוח לטווח ארוך.
טיפול בבוטולינום טוקסין נשקל רק לאחר הערכה מקיפה, ובשילוב אמצעים נוספים כגון סד לילה ושיטות הרפיה.
היפנוזה, הרגלים ומה אפשר לעשות לבד
היפנוזה רפואית וגישות התנהגותיות נבדקו בברוקסיזם, משום שהחריקה היא לעיתים קרובות תגובה לא מודעת למתח. הראיות ליעילות ההיפנוזה עדיין מועטות, והיא אינה מחליפה סד לילה להגנה על השיניים. מי שבוחר בה צריך לפנות למטפל מוסמך בהיפנוזה רפואית.
מה אפשר לעשות לבד: הצעדים האלה אינם מבטיחים הפסקה של החריקה, אבל עשויים להפחית גורמים שמחמירים אותה.
- הרגלי שינה: שעות שינה קבועות ושגרה רגועה לפני השינה
- קפאין ואלכוהול: להפחית, בעיקר בשעות הערב
- מודעות להידוק ביום: לשים לב ללסת בזמן ריכוז, מחשב או נהיגה; במנוחה השפתיים סגורות, השיניים אינן צמודות והלסת רפויה
שחיקה כימית (ארוזיה): איך למנוע המסת שיניים?
המסת שיניים, הידועה גם כארוזיה דנטלית, היא תהליך הרסני שבו מתרחש אובדן הדרגתי של רקמת השן כתוצאה מפעילות כימית ללא מעורבות חיידקית. תופעה זו מואצת על ידי חומצות שמקורן במזון ומשקאות או בבעיות רפואיות כגון רפלוקס, ובמקרים רבים הברוקסיזם מחמיר את הנזק בשל הכוחות המכניים המופעלים על שכבת האמייל המוחלשת. מניעה יעילה מחייבת גישה רב-ממדית המשלבת שינויים בהרגלי התזונה, הקפדה על היגיינה אוראלית מיטבית וטיפול בבעיות רפואיות בסיסיות.
01
במישור התזונתי
במישור התזונתי, מומלץ להפחית את צריכת המזונות והמשקאות החומציים כגון פירות הדר, יינות, משקאות מוגזים ומיצים. אם צורכים מזונות אלו, רצוי לעשות זאת במהלך הארוחות ולא כחטיפי ביניים. שתיית נוזלים חומציים באמצעות קשית מפחיתה את המגע עם השיניים ומומלצת כאמצעי מניעה. חשוב להימנע מצחצוח שיניים מיד לאחר צריכת מזון חומצי, שכן האמייל נמצא במצב מוחלש ורגיש יותר לשחיקה מכנית. במקום זאת, מומלץ לשטוף את הפה במים או ללעוס מסטיק ללא סוכר לנטרול החומציות.
02
ברמה הרפואית
ברמה הרפואית, טיפול בבעיות כמו רפלוקס חומצי (GERD), הפרעות אכילה או בולימיה הוא קריטי למניעת המסת שיניים. כמו כן, שימוש במוצרי היגיינה אוראלית המכילים פלואוריד, כגון משחות שיניים או שטיפות פה טיפוליות, מחזק את האמייל ומגביר את עמידותו בפני תקיפה חומצית. טיפולים מקצועיים כגון יישום ורניש פלואוריד או חומרים מחזקי אמייל במרפאת השיניים מספקים הגנה נוספת. אצל מטופלים הסובלים מברוקסיזם, השימוש בסד לילה אינו רק מגן מפני שחיקה מכנית, אלא גם מונע את האצת תהליך הארוזיה הנגרם מהשילוב של חומציות והפעלת כוחות חזקים על השיניים.
03
מעקב תקופתי
מעקב תקופתי במרפאת השיניים מאפשר לזהות מוקדם סימני ארוזיה, וכשכבר קיים נזק, לשקם את השיניים בשחזורי קומפוזיט, ציפויי חרסינה או כתרים.
ברוקסיזם: שאלות נפוצות
סד לילה אינו מרפא את הברוקסיזם עצמו, אבל הוא מגן על השיניים מפני שחיקה. הסד הוא אמצעי ההגנה המקובל, אך הראיות להשפעתו על החריקה עצמה מוגבלות, ולכן משלבים אותו לעיתים קרובות בטיפול בגורמים כמו מתח או הפרעות שינה.
הזרקת בוטוקס לשרירי הלעיסה עשויה להפחית את עוצמת החריקה, אבל זהו טיפול סימפטומטי וזמני שאינו מטפל בגורם לברוקסיזם, וברוקסיזם אינו נמנה עם ההתוויות המאושרות של התכשיר ב-FDA. נתונים על בטיחות השימוש לטווח ארוך עדיין חסרים.
חריקת שיניים (ברוקסיזם) היא חריקה או הידוק לא רצוניים של השיניים, ביום או בשינה, שעלולים לגרום לשחיקתן. שיוף שיניים (IPR) הוא הליך מבוקר שמבצע רופא השיניים, בדרך כלל במסגרת יישור שיניים: מסירים שכבה דקה מאוד של אמייל מדפנות השיניים כדי ליצור מקום. בשפת היומיום משתמשים לעיתים במונח שיוף שיניים גם לשחיקה, ולכן כדאי לברר באיזה מצב מדובר.
מקורות ומחקרים
- Manfredini D et al., Journal of Orofacial Pain, 2013 – קישור למחקר
- Machado E et al., Dental Press Journal of Orthodontics, 2014 – קישור למחקר
- Manfredini D et al., Journal of Oral Rehabilitation, 2015 – קישור למחקר
- Macedo CR et al., Cochrane Database of Systematic Reviews, 2007 – קישור למחקר
- Koh H & Robinson PG, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2003 – קישור למחקר
- Soares-Silva L et al., Sleep and Breathing, 2024 – קישור למחקר
- U.S. Food and Drug Administration, BOTOX Prescribing Information, 2023 – קישור למחקר
- Stapelmann H & Türp JC, BMC Oral Health, 2008 – קישור למחקר
